אפוד מגן (נקרא גם שכפ"ץ – שכבת פיצוץ), הוא ציוד מיגון אישי הבנוי מחומרים מתקדמים להגנה מפני קליעי אקדחים ורובים, רימוני יד ורסיסי פגזים. אפוד המגן המודרני הוא גלגול מאוחר מאוד של שריון האבירים אותו ראינו בסרטים וסדרות והיום ניתן לראות אותו בעיקר במוזיאונים.
שריון זה היה כבד במיוחד (משקל ממוצע של 20 ק"ג) והיה חלק ממערך הציוד הקבוע של הלוחם לפני מאות שנים. לולא השריון, אשר להרכבתו נדרשת עזרה מאדם נוסף, היו סיכויי ההישרדות של הלוחמים נמוכים מאוד. בראשית ימי הביניים שריון האבירים הורכב מאלפי טבעות מתכת. רק מסוף המאה ה-13 נעשה שיריון הלוחות הרבה יותר פופולרי בקרב לוחמים, שיריון זה היה עמיד במיוחד בפני חיצים וחרבות. נלוו לו גם כפפות פלדה להגנה על הידיים, קסדת פלדה שתגן על הראש, וכן לוחות הגנה מתכתיים לזרועות ולשוקיים. עם זאת, תכנונו של השריון היה כך שלא יגביל את תנועת הלוחם בעת הקרב או הרכיבה ויוכל להעניק לו חופש פעולה.
משריון אבירים לאפוד קרמי
האפוד בו משתמשים כיום חיילים ושוטרים הוא פריט חובה בו משתמשים גורמי אכיפת חוק, אך גם פוליטיקאים, טרוריסטים ולוחמי גרילה מרבים להשתמש בו. רוב האפודים החדשים עשויים מאריגי קוולאר, פלדה חסינת כדורים או חומרים מרוכבים אחרים שנבחנו במעבדות ובתנאי שטח. האפודים הקלים מעניקים הגנה מפני רסיסים בלבד, לעומת האפודים הקשיחים והכבדים יותר אשר מסוגלים להגן מפני קליעים בקוטרים שונים. על אף שאפודי מגן אלה מחוזקים בפלדה, טיטניום או קרמיקה, חשוב לזכור כי הם אינם "תעודת ביטוח" וחדירים לקליעים גדולים ומתוחכמים, מה גם שיתקשו להגן מפני ירי מטווח קצר.
מהו אפוד איכותי?
איכותו של אפוד מגן נמדדת באופן הפיזור של עוצמת הפגיעה על פני שטח פנים גדול. ככל שעוצמת פיזור הכוח גדולה יותר, כך האפוד איכותי יותר. מקובל לחשוב כי אפודים מסוגלים למנוע פגיעות של חפצים חדים, אך רובם לא נועדו להגנה מסכינים, חצים, או דוקרנים – אלא רק למנוע פגיעת רסיסים או קליעים בקוטרים מסוימים.
קיימות שש רמות הגנה תקניות של אפודי מגן:
• רמה 1: נגד כדורים בקוטר של 380
• רמה 2A: נגד כדורים בקוטר 9 מ"מ
• רמה 2: נגד כדורים בקוטר 357. Magnum
• רמה 3A: נגד כדורים בקוטר 357. SIG ו-44 Magnum
• רמה 3: נגד כדורים בקוטר 5.56x45 מ"מ נאט"ו
• רמה 4: נגד כדורים חודרי שריון בקוטר 30-06 Springfield
מאמר זה נכתב באדיבות אליהו עמדי
